יום חמישי, 8 בינואר 2009

ערגת הציפור למעופה





הַבֹּקֶר

כְּשֶׁגָּוְעוּ הַקּוֹלוֹת, נָדַמּוּ הַצְּלִילִים

בָּאֲפַרְכֶּסֶת הַקָּרָה, נִקְרְעוּ, נִתְלְשׁוּ כְּנָפַי,

אָז יָדַעְתִּי בִּידִיעָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ

אֶת עֶרְגַּת הַצִּפּוֹר לִמְעוֹפָהּ

יָדַעְתִּי אֶת מוֹתָהּ

יום ראשון, 4 בינואר 2009


מולדת

לְאָן נֶעֶלְמוּ מִלִּים כְּמוֹ גּוּף
רִאשׁוֹן - רַבִּים אוֹמְרִים מוֹ
לֶדֶת שֶׁהַרְבֵּה בָּנוּ בָּהּ בִּנְיָ
נִים בִּזְמַן עָבָר, קוֹרְעִים אוֹתָהּ לְנִגְ
זָרוֹת בְּהוֹוֶה מְמֻשָּׁךְ עַל מַפַּת דְּרָכִים שֶׁאֵין לָהֶן זְמַן
עָתִיד. מוֹלֶדֶת שֶׁרַבִּים חָצוּ
יָהּ. לְאָן נֶעֶלְמוּ רַבִּים מִגּוּף
אֶרֶץ שְׁסוּפָה שְׁסוּעָה שְׁסּוּ
יָהּ. כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִטְעָנִים מִתְ
פּוֹצְצִים, מִתְעַנִּים עֲנִיִּים וְקֹטֶר הַמָּוֶת
וְקֹטֶר הָעֹנִי מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ
הַקֹּטֶר הַמִּתְעַגֵּל בְּמַיִם שֶׁזָּרַק אֶחָד
אֶבֶן בְּגוּף שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי בְּגוּף רִאשׁוֹן
רַבִּים נָפְלוּ לַבּוֹר שֶׁפָּעֲרָה מוֹלֶדֶת חֵצִי הֵם
חֲצִי יָהּ בְּאֶרֶץ פּוֹרַחַת
נִשְׁמָתָהּ צִיָּה

















יום שבת, 3 בינואר 2009

בקרוב ספר שירה חדש: נהרות נשאו קולם













יופיע על דף אחורי



"... לְהַפְשִׁיט עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ/ מִקְּלִפַּת הַמִּלִּים וְלָשִׂים/
כְּטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינַי, עַל זְרוֹעִי/ כַּלָּנִית אֲדֻמָּה, לִזְכֹּר הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ/
כָּךְ: לְרַשְׁרֵשׁ בְּשָׁרְשֵׁי הַשָּׂדֶה וְלִהְיוֹת/ כְּמִקְלַעַת פְּקָעִים, לְהָנֵץ פְּטוֹרֵי צִיצִים
יְרֻקִּים כַּעֲצֵי דַּעַת הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְלִדְחֹק/ בָּאַהֲבָה שֶׁתְּכַלְכֵּל אֶת הַשּׁוּרָה/ וּתְקַלְקֵל

שירי ספרו הרביעי של משה יצחקי משוחחים רובם עם השורות ממזמור תהילים צ"ג :
"... נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂא וּנְהָרוֹת דָּכְיָם/ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם..."
השירים במעשה מדרש יוצר, עוקרים את צירופי האותיות, המילים וזיקתן הכבולה ממקומם, ונוטעים אותן בסביבה ובהקשר חדשים המטעינים את החולין, את החולשות האנושיות, את ערגוניו וכיסופיו של האדם העומד לנוכח משברי הים באיזה ממד רליגיוזי. 'נהרות נשאו קולם' מזמין את הקוראים להקשיב לקולות הרוח האנושית, לקולות המים, האדמה והשמיים וללכת בעקבות הקולות אל האנושיות הפשוטה. שירי הספר ממשיכים ובונים שפה דיאלקטית המאפיינת את שירתו של משה יצחקי, שירה שיש בה קיום בו זמני של רבדים שונים ולכאורה סותרים, בין חולין לקדושה, בין אנשים של ההווה לבין דמויות ואירועים מההיסטוריה היהודית והכללית, בין 'הכאן' למקומות אחרים, דיאלקטיקה הניזונה בעיקרה מן ההומאניות של המבט הבורא את השירה.


משה יצחקי משמש כראש החוג לספרות ומבע יצירתי במכללת אורנים, עורך עמית של כתב עת לספרות ואמנות 'קו נטוי' של המכללה. ספריו הקודמים: שב אל האין בהוצאת 'אופיר', השמש יבוא ויפנה בהוצאת 'מחברת שדמות' ו'על סביבותיו שב' בהוצאת הקיבוץ המאוחד'.


הוצאת הקיבוץ המאוחד