הגולם מפראג חי או מת

א.
וְיוֹם אֶחָד שָׁכַח הַמְּתַכְנֵת לְהָסִיר שְׁבַב. אֱמֶת
מִמֵּצַח יְצִירוֹ. גַּם מִמֶּנִּי לֹא פָּרְחָה אָז אוֹת
לָשׁוּב אֶל גּוּשׁ הַחֹמֶר כִּכְלִי בִּידֵי יוֹצְרוֹ לִרְאוֹת.

ב. או מ.

מִי בָּרְאוּ אוֹתָנוּ כָּכָה חֲצוּיִים.
מִי נִסֵּר אוֹתָנוּ כָּכָה וְהִסְתִּיר.
מִי נָפַח בָּנוּ רוּחַ וְהֶחְסִיר
וְהִטְבִּיעַ בְּמִצְחֵנוּ אוֹת
לְהִוָּלֵד וּלְחַפֵּשׂ עַד כְּלוֹת.

ג. או ת.

תור האותיות לפרוח. לִנְדֹּד.

לִמְצֹא וּלְאַבֵּד, לְהֵרָדֵם. עֵר
לֵב לְהִשָּׁאֵר. לִשְׁכֹּחַ וּפִתְאוֹם
לְהִזָּכֵר, בְּנִצְנוּץ, בָּרֵיחַ,
גּוּף נִשָּׂא בָּרוּחַ. לָתוּר
אַחֲרָיו עַד מוֹת, עֵד
גִּלְגּוּל הַמְּחִלּוֹת. לְהַכּוֹת
עַל חֵטְא! לְהַתְחִיל
הַכֹּל מֵאָלֶף בֵּית.
נוּ בֶּאֱמֶת!